בנם-יחידם של אסתר ויצחק, נולד ביום ג' בחשוון תרפ"ח (29.10.1927) בכפר חסידים. הוריו עברו לפתח תקווה ואת ראשית תלמודו וחינוכו קיבל בבית-הספר "נצח ישראל" בעיר. היה חבר בתנועת הנוער הדתי "בני-עקיבא" ואחד מפעיליה. משסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי עבר ללמוד בבית-ספר מקצועי למלאכה של "המזרחי". בהיותו בן 14 הצטרף ל"הגנה", ועם הקמת פלוגה דתית של הגדנ"ע בפתח תקווה היה מראשוני חבריה ובמרוצת הזמן - מראשי פעיליה. עסק ב"סליקים" ובפעולות אחרות של ה"הגנה". אליעזר הצטיין בספורט שימושי והיה הראשון בקבוצתו שהעז לקפוץ מקומה שנייה של בית. בהיותו בן 16 נשלח לקורס מ"כים גדנ"ע למדריכים דתיים וסיים את הקורס בהצלחה. עם תום תקופת לימודיו בבית-הספר המקצועי החל לעבוד כמסגר בבית-יציקה, ובערבים היה נוהג לעזור לאביו או לצאת לאימונים. במשך הזמן נתמנה למ"מ וגם פעילותו בתנועת "בני-עקיבא" לא חדלה. בשנת תש"ה החליט לצאת להכשרה בטירת צבי, למרות התנגדות מפקדיו ב"הגנה". מטירת צבי עבר לקבוצת "עלומים" בהרצליה ומשם לקבוצת סעד אשר התיישבה בנגב. גם שם אימן מטעם ה"הגנה" ואחרי זמן-מה נשלח לקורסים למקלענות ולנהיגה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בתפקיד סגן מפקד המקום. עסק בהקמת ביצורים במשק, עמד בראש הפל"ם המקומי וגם יצא לעתים לסיורי-לילה בסביבה, על אף היותו בן יחיד להוריו. ביום כ"ז בתמוז תש"ח (3.8.1948), בשעת פירוק מוקשים בסעד, נפל בהתפוצץ מוקש. נקבר בבארות יצחק.

ביום י"ח בחשוון תשי"א (29.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.